|
בניינים אפורים
תחת שמיים קודרים
כתמי חלודה על הקיר
מטפטפים מטה אט אט
הילוך איטי בעיר זרה
הרוח דוקרת את פניי
שיר נוגה מתנגן מחלון
חצי סגור
יד נעלמת מגיפה את הוילון
והשקט שב להדהד
כאילו מעולם לא נעדר
רעמים מתגלגלים במרחק
מתקרבים במהירות מפתיעה
שולחים אצבע מאשימה
ונסוגים
איך הם יודעים? |
|
|
בונא יש פה
חבורה של
מטורפים /
משועממים או סתם
בטלנים שממש
מכורים לזה
נפגשים, מדברים,
הכל, לא להאמין
ממש כאילו זו
חברות אמיתית.
יגאל עמיר מתרשם
מערב במה חדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.