וריאציה לסיפור ידוע למחצה.

ישנו סיפור מהעבר.
מספרים על רופא בעיר כלשהי, שאת שמה המספרים כבר שכחו.
יום אחד הגיע אדם אל אותו רופא,
ומספר לו שהוא עובר אורח בעיר ובא אליו בבעיה כלשהי.
מבקש מאותו רופא יקר לקבלו לבדיקה.
הרופא מיד הסכים,
ומטופלו החדש מספר לו כי הוא (המטופל) אדם עצוב
ושואל את הרופא עם הוא יכול לעשות משהו בנדון.
הרופא בודק אותו בכל בדיקה יסודית, בשלל בדיקות
שברשותו, ובסוף הוא חוזר אל מטופלו ואומר לו:
"מטופלי היקר, לצערי אין אני מוצא שום בעיה או פגם
בך ואין דבר שביכולתי לעשות, אבל שמעתי שזה מכבר הגיע
קרקס לעיר ובו ישנה הופעה של הליצן פיירו שהיא כל כך מצחיקה
שיכולה להצחיק אפילו את העצוב באדם. לך לראות אותו ואולי זה
יחזיר לך קצת שמחה".
"איני יכול..."ענה אז המטופל "כי אני הוא פיירו..."
הזמן והמספרים שכחו כבר את שאלתו של הרופא לגילוי המרעיש
"אז, איך אם כן אתה יכול עם העצבות שלך להצחיק כל כך הרבה
אנשים?"
אך אין אני צריך את תשובתו של פיירו,
כיון שברור לי שאם פיירו לא היה ממשיך לשעשע ולשמח את כל
האנשים הללו, אם פיירו היה מתנהג כמו שהוא באמת מרגיש,
איש לא היה יודע ... איש לא היה מספר
את סיפורו של פיירו, הליצן העצוב.