לי שלי / ילדת תקווה |
אולי מחר אתעורר
יותר חזקה.
ואולי יהיה ביכולתי
לשכוח אותך.
את מילותיך, את עיניך,
את עצם קיומך,
אשר מפריח את נפשי
בסתיו
וזורע בה
זרעים של כאב בחורף.
16.11.05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|