ב"ה
אחרי קו האופק, בלב סערות
שוכן אי נעלם מזה דורי דורות
ועליו מדינה בת-יגון מקדומים
שם העצב עוטף ברחובות ההומים
וימה-ים דמעות, מלוחים הם גליו
והומות הרוחות הבוכות מעליו
שם הקצף לשמש ייתן ערגונו
שם יבוא כל אדם ויפרוק יגונו
ואני-
גם בשמש כבר קצתי לשים בטחוני
כך אלך לי מדחי אל דחי
עד אכרע על ברכיי ואפרוק עצבוני
על חופו של הים-
ים הבכי
יום רביעי
א' באלול התשס"ד
01.09.2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.