שני רוזט / רק ידידים |
ופתאום הראת סימן חיים
דיברתי איתך
ותוך רגע הגיעו הפרפרים
נשמתי את האוויר שנשמת
ונעתקו המילים
בכיתי כי לא היית
ואולי אפילו לא תהיה
ואולי אתה באמת אוהב אותה
ורוצה שלנצח נהיה
י ד י ד י ם...
אבל אני אותך אוהבת...
זה אתה ואתה לא פה איתי עכשיו...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|