ב"ה
פריטות רועדות במיתרי הלב
מרטיטות כיסופים וערגה חבויה
זה הזמן בו נעטף לו הכאב
המסווה מרגש של שירה או בכייה
והוזה לו הלב הזיות-מתיקה
מדמה לו מילים מאוצרו הבלום
אך רוטט לא אחת הוא לעוצם שתיקה
נעימה אשר צליל מילותיה הוא - כלום
השמש עולה אל מרחב הכחול
וזורחת בשיר על עולם ומלואו
עד אשר תם השיר ואוזל המכחול
וירח קר צוחק בצינה לא-לו
ותקוות צעירות עוטות גוון שיבה
וצווח הלב צווחות בפראות
לפעמים זה הכל יוצא בכתיבה
אך סופה של בריחה לחזור למציאות
מוצאי שבת
אור לי"ד אב התשס"ד
31.07.2004 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.