אנדריי האבת' / ומי יידע |
אותם אחדים, הסועדים את נפשם
ועטים על נפשו לקנחה.
מי יידע את רסיסי לבותיהם השבורים,
הנעוצים כחרב בלב הקרבן הסמוי,
מתחבאים מן העין ומן הלב,
נשמתם אילמת ומתענגת על נבלת
הנעוץ האחרון,
זה אשר נשכח באיבו, בעודו מחכה להם,
לרוחותיהם אשר שטות על פני המים
ועל פני תהום,
מחכה שיבואו,
ויסרסוהו
ויעקרו את שורשיו-
חלק ממאמציהם הבלתי-נשנים
להזין את נשמתו
בחומר הנקרא
מוות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|