רק עוד קצת
עוד לגימה
עוד קצת
ואין כבר מציאות
עוד קצת
ואין כבר בדידות
עוד קצת
והדלת אל החופש נפתחת
מסע הבריחה מתחיל
הוא ייגמר במיטה
בכאב ראש נורא
אבל תמיד אומרים
להנות מהדרך ולא מסיומה
אז רק עוד קצת
עוד טיפה
טיפה שחודרת לגרון
מחממת את הקרחון
הקרחון הזה שקוראים לו לב
רק עוד לגימה קטנה
אני מבטיחה
הלילה אני לא אגמור על הרצפה
למדתי לשלוט בגוף
אז רק עוד קצת
כיף לעוף
רק עוד קצת...
אני כבר מעורפלת
האור דולק אז למה שחור
לאן הכוכבים בחלון נעלמו
איך נוצר כאן בור
ולמה אני נופלת
היי תחזיקו אותי
אני רועדת
איפה אתם
אני לא רואה אותכם
לאן נעלמתם
מתי הלכתם
הנפילה הזאת ארוכה
מתי אני כבר יעצור
הנה זה מגיע אני מרגישה
זהו סוף הבור
איפה הראש שלי
למה אני לא מרגישה אותו
אני רק אבדוק שהוא עוד עליי
למה יש אדום על ידיי
ראיתי פעם את הצבע הזה
בשידורי המלחמה בטלוויזיה
אמא, אמא את פה?
נראה לי שאני צריכה רופא
לא, אני יודעת מה המרפא
אני רק יגיע אליו
הוא שם עומד על השולחן הקטן
צועק לי להגיע אליו
הנה אני מגיעה
רק עוד טיפה
משהו נוזל על פרצופי
לא יכול להיות שאלו דמעות,
אני לא בוכה
אני מושיטה את היד
טיפה אחרונה
הבקבוק נגמר
למה אני רטובה
לא חם פה
זוחלת על הרצפה
אני רק צריכה מקלחת קרה
מאחוריי שביל אדום
אני לא מבינה
למה עצרתי
למה העיניים לא נפתחות
מה זה כל הנקודות הצבעוניות
אני חושבת שאני צריכה עזרה להגיע למקלחת
אבל שתיתי את כל העזרה שלי.
עיניים תפתחו
אני פוקדת עליכם
אני לא רואה
למה אני לא מרגישה את הידיים
איפה הרגליים
אם רק הייתי יכולה להרים את הראש
לבדוק שהגוף שלי עדיין כאן
זה בטח חלום
אין סיוטים כאלו גרועים במציאות.

זה דווקא נחמד ככה
לא מרגישים
לא חושבים
לא רואים
מעניין אם אוכל לעשות
שיחה קטנה עם
אלוהים...