|
משהו מתחיל למות.
גוסס אל תוכי
מתפתל בגבולות נשמתי
נשימותיו
החמות מכיח
ודם
גונח חלושות
בשחלותיי
ובשערי
גווע.
ואני קיימת אני
יש בי מרחב
לאהבה שאין לה גבול,
מרחב רחב
רחב מדי לשוטט בו. |
|
|
מישהו הפסיק את
הזרם בסניף
המרכזי.
באבא ציון, סטלן
בטלן ביובש,
מחפש חומר
ללחישה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.