|
אתה סוחט את העולם
על לשוני
נוזל כחול ירוק
כמו אבסינט.
מילים מילים
בוראות
איים איים
אני עוגנת בהם
עד ששריקתך מתחילה
שוב להשיט את ציי שפתי
הנה עכבישי הזמן
הגדולים
בוראים את מפת ההכרה שלי
גבולות המדינה מייצרים את הגוף.
הכוכבים במרחקם
משאירים אותנו כאן
על האדמה.
8.11.05
תל אביב |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.