בטווח מחשבה שרירותית,
אני איני מי שהייתי לו
הייתי עצמי. בדיכוטומיה
פשוטה, הזמן אף פעם
לא נכון, אפילו המקום,
בו האביב מתלהם
בשאון פריחות ציפורים,
נחדל במימד הראשון.
בכל זאת, אני מתעקשת
הערב לתלות ירח על
ענף שמוט עלים, כמו
שמש בוערת בין אצבעות
ניקוטין.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|