עורבים חגים מעל,
עמק שלו ירוק ורגוע.
עשב נקי טהור לח מטל.
ואני נדחק הצידה.

כי ככה החיים ייעדו לי,
לעבור המון חוויות.
לצלול לתוך הרקיע,
ולנדוד עם המחשבות.
להתפרש, להתפשט כמו נגיף.
למצוא סיבה, למצוא תכלית.
לעקור לאט את השורש הממית.

חגים חגים, סביב סביב,
מעלה שמיים, חיים שווה מים.
ואני נדחק, אני נדחף.
לוחצים אותי לפינה,
דוחקים עד הקצה.
מישהו מנסה, ממצה
אותי עד כלות עד תום
עד אפר.
כמו גל ועוד גל
שמכה ונשבר.
מתכלה, מחכה להיות שוב דבר.

מתפרץ כמו מים שהורגים,
מרכך כמו אש נעימה.
רק שחור ולבן, ניגודים ניגודים.
אין אמצע- זה לא מעגל, יש תכלית:
קיצוניות, יש נקודות שבר,
מלאות פגיעות, מטפטפות.
החומה הזאת תיפרץ.
אבן ועוד אבן על לב;
מלא, חם של עץ.

כי ככה החיים ייעדו לי,
לעבור המון חוויות.
לצלול לתוך הרקיע,
ולנדוד עם המחשבות.
להתפרש, להתפשט כמו נגיף.
למצוא סיבה, למצוא תכלית.
לעקור לאט את השורש הממית.

חגים חגים, סביב סביב,
מעלה שמיים, חיים שווה מים.
ואני נדחק, אני נדחף.
לוחצים אותי לפינה,
דוחקים עד הקצה.
מישהו מנסה, ממצה
אותי עד כלות עד תום
עד אפר.
כמו גל ועוד גל
שמכה ונשבר.
מתכלה, מחכה להיות שוב דבר.