חשבתי עלייך היום, את יודעת.
כמו כל יום מאז הפעם הראשונה.
וכמו תמיד, כשאני חושב עלייך - חייכתי.
זה בא לי באופן טבעי, לא משנה אם באותו רגע
טוב לי או רע לי.
וככל שאני חושב עלייך יותר - אני מחייך יותר.
אבל...
אני תמיד אחשוב על כל השנים שהיו עד שנפגשנו.
אני אחשוב על כל הדברים שקרו לך, עצובים או שמחים,
ואני לא הייתי.
לא הייתי בכדי לחגוג כל פעם שהצטיינת במבחן, או כשהשתחררת.
לא הייתי בכדי להתפרע איתך בימי שישי חופשיים.
לא הייתי בכדי לנחם אותך בזמנים עצובים.
לא הייתי בכדי להזמין אותך לנהוג.
לא הייתי כשהתחלת ללמוד נהיגה.
לא הייתי בכל אחד ואחד מימי ההולדת שלך.
כשצחקת וחייכת ונהנית.
כשבכית ופחדת ורעדת.
כל הזמן הזה - אני פספסתי.
כל חיוך.
כל תנועה.
כל דמעה.
כל מחשבה.
כלהנפת שיער לאחור.
כל צעד קדימה בחייך.
וכל העצב שלי בעולם - נובע מזה.
שלא הייתי שם.
שלא הייתי איתך. |