ארבל הכרמלי / כוחה של תקווה |
כאלומת אור מהבהבת ממגדלור
אשר לא מצליחה לחדור
אל פינות הסתר בנשמתי המייחלת לחשוף
את פני אור השמש החמימה
אשר תסיר מכאוב ודאגה.
לו הייתה לי עתה
מרכבה מכושפת שלסוסים רתומה-
הייתי מזמינך לדהור בשניים
על אלומת אור בשמיים;
הרוח תשרוק מסביב,
אור הירח יכסיף.
יכולים להיות שיכורים מאושר,
להחליף מילות אהבה בין אור לחושך,
יכולים לגלות כל סודות האהבה
בין שמיים לארץ - כמו ציפור במעופה,
יכולים להיות כל מה שרוצים
כאשר בכוכבים צופים ובלב מקווים.
17/11/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|