עדי קירשנר / אבדה |
המון שברירי זכוכיות התפזרו לכל עבר.
שורטים, חותכים.
ואחרי ההתאוששות ממכת ההדף,
פתאום נהיה כואב ללכת.
הנפילה היא ארוכה,
והמון תמונות נראות בדרך.
זכרונות, מחשבות תהיות.
והנפילה עודנה ממשיכה,
ניסיונות נואשים להיתפס באוויר.
ופתאום הסוף.
קול חבטה ממנה כבר אין תחייה.
משהו הלך. לעד.
אין שביל חזרה,
רק דרך ללא מוצא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|