מסתכלת בשעון בוהה בזמן שרץ,
חושבת לעצמי מה לומר לך במכתב.
אולי ישירות או אולי הזמנה,
מה שבטוח ללא התראה.

מחכה יום, אולי יממה,
חושבת רק מה לך לומר.
אולי בלחיצה, אולי בנשיקה,
רק שלא תרד ממני זיעה.
הידיים רועדות הגוף נשמט,
רק המבט נשאר מאוחד.

חלפה לה שנה,
בלי שינוי לטובה.
עדיין ממתינה לרגע מתאים.

עוצמים עיניים חזק חזק,
לא רוצה להרגיש את הלב נדפק,
מהיר, את קיצבו שהוא פוסע לידי,
וחיוך לעברי מרעיד את גופי.

חיוך אחד שלו
כובש מדינה,
האם אתה באמת מאוהב,
או אולי זאת סתם אשליה?


דו, בשבילך.