עצב פנימי / שיר אהבה |
כואבת
כי נאלצנו להיפרד.
על ענן יושבת
ורואה אותך
בוכה.
מכה בכרית
ומדמיינת מתכת.
אני איתך
את לא שומעת?
אני מקשיבה לכל
בעיותייך.
תצאי החוצה,
ריקה ממחשבות
ושם אהיה.
אל תצטרפי אליי,
זה יכניס בהם אשמה.
אני שומרת עלייך,
ילדה.
בחלומות,
בכאב הכי עמוק,
בחיים השפלים
שמבקשים לעזוב אותך,
שם מבקשים ללכת.
תרפי,
תרפאי קודם את עצמך;
אחד בכל העולם בוודאי
אוהב אותך מאד.
ואותי, זיכרי באוויר,
מי נשאר כדי לאהוב?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|