לא מלאכית המוות שלי, איני שומר לך טינה,
יד ביד הלכנו שנים,
דמעותייך נשקתי לפני השינה,
עלינו, ירדנו, מצעד פזמונים.
את עריסתי נענעת,
בגן-הילדים עלי שמרת,
בביה"ס לימדת אותי לשרוד,
וגם שהעתיד אינו תמיד ורוד.

לא מלאכית המוות שלי, איני שומר לך טינה,
יחד צעדנו, עקב בצד אגודל,
את כתפך חיבקתי לשמרך מצינה,
צחקנו, בכינו, זוהי יד הגורל.
פזלים מתפרקים, היזהרת,
מונופול אינו משחק, כך אמרת,
עדיף, גלה פני פוקר קפואים,
כן - טענת שככה זה בחיים.

לא מלאכית המוות שלי, איני שומר לך טינה,
גם כשבי ניסית לבגוד,
לזרים עשית עיניים
אך ליבך המשיך למרוד.
מהומה על לא מאומה,
אין על מה להתרגש,
כי איתי את פה תמיד,
את נשמתי התאומה.