והלבנה
בבואתי שבשמיים
עגולה ופראית
עוקבת אחרי
בשדרותיה הרחבות
של העיר.
אנחנו שרות,
שירה גדולה
פראית
עושות חורים
בעור התוף של העולם
הזאבות נאספות
לרקום את הלילה
בטלפיהן
הבוקר יביא עימו
את העוצר
עננים מהוגנים
יכתרו אותנו.
שוב נאלץ
להחביא
את זעקת העונג
העגולה שלנו,
במילים קטנות
ומסודרות.
15.11.05
ג'וז ולוז |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.