הנה הסתו עבר, הגשם חלף לו
את שאהבה נפשי, נפשי מחכה לו
ברחובות ריח של גשם ושקט שורר בעיר
אני כל-כך רוצה אותו אלי להחזיר
צהרי היום, אך העיר חשוכה
הגשם חזר, גשם ברכה
לפעמים דופק על החלון ולפעמים על הלב
ואז זה כואב.
בלילות, כשהירח מאיר, מסתכלת בתמונה
ציפייה עצומה, ציפייה ואמונה
כל-כך הרבה דברים שוטפים אותי
כמו גל כחול ומלוח
ומר.
וטבעם של גלים הוא
לסחוף איתם הכל
אבל אצלי הכל הפוך
ושום-דבר כבר לא טבעי
אז כלום לא נסחף
אולי רק הצחוק,
שגם ככה נעלם.
פעם היה פה שמח
את זה כבר אמרו
פעם חיכיתי רק לך
היום גם לשמחה |
