פרק א'
היא נכנעה לו, אך לא מייד. בהתחלה התנגדה ולא רצתה, אמרה: "לא,
לא, לא" - אך שידרה שכן. כמו השיר הזה המוכר לכולם: "כשאת
אומרת לא, למה את מתכוונת?!" אולי הלא שלה הביע כן? אך לפי
החוק אסור לו, גם אם היא מתכוונת לכן...
הוא הכיר אותה בדיוק שבועיים, היה ביניהם שיג ושיח מצוינים,
תקשורת מעניינת, חוויות משותפות, אפילו בענייני סקס - הכל היה
משותף ואהוב על שניהם כאחד, גם הביזאריות... היא נדלקה עליו
ישר מההתחלה ושלא נדבר עליו - כבר בפגישה הראשונה הזיל ריר -
הסתכל עליה כאילו הוא מפשיט אותה במבטו, מסתכל עליה מכף רגל
ועד ראש והיא שמה לב שהוא מעוניין, שהוא מת להחדיר, מת לפרוק
יצריו - היא שיגעה אותו, בלבלה אותו בקסמיה, אך ידעה שלא תיתן
לו עד שתוציא לו את המיץ - כך היא ליטל - אדם קשה להשגה וגם אם
היא רוצה, היא לא משדרת.
הם יצאו במשך כשבועיים, יום כן יום לא - משהו כזה... הם בילו,
דיברו על הא ועל דא, עשו קצת סקס ללא חדירה למרות שהיא עצמה
רצתה מאוד, חשה כי בכל עת שהם ביחד במצב מיני מוסדר, היא ממש
ממש מעוניינת, ממש מרטיבה ורוצה עוד ועוד, ממש חושקת, ממש
מרגישה את מיניותה השופעת מכל האיברים... היא רצתה ולא דיברה,
שידרה - יותר שידרה, יותר בהבעות פנים, בליקוק שפתיים, במשחקים
בשיער, בקריצות בעיניים - הוא הבין היטב מה היא רוצה, אך
כשניסה בכל עת, היא אמרה לא.
לרגע חשב שהלא שלה זה משהו שהיא נהנית ממנו, אוהבת אותו, אוהבת
כוחניות ולכן היא אומרת לא - אולי הלא שלה זה כן, אולי
הכוחניות שיביע כלפיה אם היא תגיד לא כזה - לא עם אנחה - זה מה
שיגרום לה להרטיב יותר ולרצות יותר - לא של כן - לא של כן
תאנוס אותי, תהיה כוחני איתי, תקרע אותי, תחדיר לי... כך פירש
את זה יאיר, בפירוש כך...
הם המשיכו להיפגש והיא בכל פעם מחדש שיגעה אותו יותר ויותר,
היא ידעה איך לעשות זאת כמו מקצוענית ממש.
יום לפני ה-15/11/04, יום ג' זה היה - כאשר ביום ד' הם היו
אמורים להיפגש - הוא תכנן את זממו עליה, החליט כי הפעם לא יהיה
החתול הטוב, אלא החתול התוקפני, האונס, הרשע, הוא לא יכל לעמוד
בזה ולילה לפני כן לא ישן ורק תכנן כיצד יעשה בה את מעלליו,
כיצד יקרע אותה, יאנוס אותה, ישפיל אותה בדרכים הכי ביזאריות
שיכולות להיות.
לילה לפני הפגישה האמורה להתקיים ביום רביעי, כאמור, גם היא לא
ישנה - היא חשבה כיצד תשגע אותו עוד ומה כן תיתן לו הפעם,
הואיל ולא רצתה למתוח את החבל יותר מדי.
היא חשבה כיצד תכשף אותו, המכושפת הגדולה המסובבת את כל
הבחורים על האצבע הקטנה שלה... כל הלילה נדדה שנתה וגם שנתו.
ביום ד', עת היו צריכים להיפגש, כל אחד השכים קום בבוקר, הלך
לעבודה, חזר והתכונן לפגישה שנקבעה מבעוד מועד.
הוא אסף אותה מהבית, הם החלו לנסוע לפאב שהם קבעו שיצאו אליו,
לפתע היא חשה ושמה לב כי הוא נוסע בכיוון אחר - היא צחקה כאשר
סיגריה בידה ואת עשן הסיגריה נשפה לעברו - משהו לגרות אותו...
היא שאלה אותו לאן הם נוסעים והוא ענה: "לגן עדן, מקום שכולו
טוב..."
אז החלה ליטל לפחד, היא חשה שהולך להתרחש משהו לא טוב,היא חשה
שכנראה מתחה את החבל יותר מדי, היא חשה שהיא הולכת להיכנס
למקום לא בריא... הם המשיכו לנסוע והגיעו לפינה חשוכה באיזור
צומת בני דרור - הוא נכנס עם רכבו לתוך מקום שומם כשהיא צועקת
ורוצה לצאת מהרכב. הוא נעל את כל הדלתות ברכב ואמר לה שאם לא
תפסיק לצעוק הוא יסגור לה את הפה עם צעיף... היא פחדה אך אהבה
את זה, שוב - כוחניות, שולט/נשלטת - היא חייכה ולא האמינה
שיעשה את זה, בד בבד רצתה שיעשה זאת... היא המשיכה לצעוק במטרה
לשגע אותו ושיעשה זאת - הא קשר לה את הפה והיא לא יכלה לצייץ
אפילו לגמגם... הוא קשר לה את העיניים והחל מנשק אותה בפיה, על
צווארה, יורד לזוג שדיה, מלקק אותם, מנשק אותם, מכניס את ידו
לתוך מכנסיה ונוגע לה באיבר מינה שהיה רטוב מאוד - רטוב בצורה
כזאת שניתן היה למלא בריכה שלמה בנוזלים החמים שיצאו ממנה...
היא הייתה מאושרת אף ששיחקה אותה הכנועה, המסכנה, זאת שכל
עולמה חרב עליה - אך לא - היא רצתה עוד ועוד - יותר ויותר...
אט אט הוא הפשיט את בגדיה מלמעלה ועד למטה, נגע בה בשדיה, ליטף
אותם, הכניס ידו בין רגליה וליטף את ירכיה הפנימיים, אט אט
ליטף את איבר מינה שהיה רטוב לאין שיעור - עוד לא ראה דבר כזה,
רטיבות כזאת...
הוא הכניס אצבעותיו לאיבר מינה והיא כולה רוטטת ומתכווצת...
הוא החל מפשיט בגדיו והיא לא רואה דבר, עיניה מכוסות, פיה
אטום... הוא החל מוציא את הנשק הקטלני שהיה לו בתוך מכנסיו -
נשק גדול במיוחד שהזדקר והזדקר - ופשוט מבלי לחשוב פעמיים,
החדיר אותו אליה, כשהיא כולה רטובה ומגורה, הוא החל נוהר ונוהר
בתוכה - מסובב אותה ומכניס איברו לכל חור - היא צועקת, למרות
הקשר סביב פיה, וצועקת וזועקת - כואב? שאל אותה יאיר... כן,
השיבה ונהנתה מכל רגע, אך מה כל זה? חשבה בלבה? כיצד להתייחס
לזה, לחלק אקטיבי מיני של בני זוג שיוצאים ביחד בתחילת הדרך,
או כאונס חסר מעצורים? היא החליטה להחשיב את זה כחלק ממין של
בני זוג היוצאים קבוע בתחילת דרכם - כך היה לה יותר נוח
להתמודד עם המצב...
הוא החדיר והחדיר לכל כיוון, היא גמרה, נאנחה, גנחה ורצתה
עוד... הוא גמר לה לכל כיוון אפשרי - והיא שגמרה במולטי
אורגזמה מתמשכת - לא האמינה כמה הכוחניות שלו עשתה לה טוב...
הם הביטו האחד בשנייה - חייכו חיוך מוזר, כל אחד לבש בגדיו
והוא החל לנסוע... לאן? שאלה אותו ליטל...
נשב בקפה בזל בת"א? הסכימה ליטל למרות שהיה מאוחר והדרך מכיוון
נתניה לת"א קצת ארוכה, אך גם כך זה בכיוון... בסדר, הולך -
ענתה שנית...
הם נסעו ולקחו את הסיגריה שאחרי - היה מוזר אך מעניין כאחד -
הם הלכו לבזל לשבת ולדבר - ובבזל, כאשר ישבו ודיברו - כאילו
נשכח בהינף יד כל מה שקרה חצי שעה קודם...
הם נהנו מהערב המשגע והוא החזיר אותה לביתה...
הוא שאל אותה האם הם יתראו שוב והיא השיבה בחיוב עם חיוך על
השפתיים... היה להם טוב ביחד, למרות הפחד שהיה בה, אך נתן לזה
אפקט מגרה יותר... היא לא יכלה לישון כל הלילה וחשבה מה היה
ואיך היה, ואותו הדבר לגבי יאיר...
למחרת קמה לעבודה במהרה, הגיעה לעבודה והחלה לעבוד... בשעה
08:00 צלצל לה הפלאפון - יאיר על הקו... היא ענתה: "הלו?"
"התגעגעתי אליך", אמר יאיר. "כן, גם אני אליך", ענתה ליטל. "יש
סיכוי להיפגש עימך שוב הערב?" "אני רק התחלתי את היום ואיני
יודעת מתי אצא מהעבודה, אך סביר להניח שכן", ענתה ליטל. "אז
קבענו - היום ב-21:00 אני בא לאסוף אותך ומחכה לך הפתעה", אמר
יאיר וניתק את הטלפון...
ליטל נישארה פעורת פה, והדופק שלה היה מואץ, שלא נדבר על כך
שלא יכלה להתרכז כל היום בעבודה, "מעניין מה ההפתעה שמחכה לי?"
חשבה לעצמה ליטל.
בערב הם נפגשו, כמו שאמר ודייק כמו שעון שוויצרי, בשעה 21:00
בא לאסוף אותה... היא הייתה יפהפיה למראה, מושכת למראה, נכנסה
לרכב, אמרה שלום ו...
ההמשך בפעם הבאה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.