לאנה לורן / קולות של בית |
ושוב יש שקט צורם שלא משאיר מקום לדממה,
ולבך פועם בחוזקה כשהרעש חוזר להלום,
ולבך משותק, מאובן כשהשקט משתלט במהרה.
ואתה כל כך מהסס,
ולפחד אין מעצורים,
האם לצאת ולחפש?
או מהמסתור להמשיך להאזין?
ואתה שוכב במיטה,
ואין מי שיחבק אותך עכשיו.
ואתה נצמד לשמיכה,
ומקווה שבבוקר תשכח כמה כאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|