גרינור לב / מוות 1 |
ומי כמוני יודע.
להיות כה מבורך זה קללה,
לא ששמתי לב.
לפעמים הטיפשות מגינה,
על יצורים חסרי ישע,
שהאמת עבורם קיימת,
אך כל כך לא הכרחית.
לא יודע איפה אתם,
אם אתם בכלל קיימים,
ורוצה כל כך תשובות,
אבל אולי מספיק רק לשאול.
לחיי נצח זכו מעטים,
אך הם כולם כבר מתו.
מה עליכם? מה עלי?
האם נהיה שוב אנחנו?
ואם התשובה היא שלא,
ושהכל נגמר וסופי?
לא רוצה לדעת,
נשאר מתבוסס בבורות.
אך ממשיך לחפש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|