אל תדאג... מחר בבוקר שוב יהיה בהיר,
הציפורים ישובו לצייץ והשמש תזרח ותטיל ברק על שיערך,
מחר השמיים יהיו ריקים מעננים ויהיו מלאים בכחול,
לרחוב תשוב המולת היומיום, והנמלים ישובו לאסוף את מזונם
לחורף.
כשתקום בבוקר יפרס חיוך על פנייך, סוף סוף תהיה מאושר,
כשתלגום מקפה ותצפה בגלים מבעד לחלון במרפסת המים ינצנצו אליך
ותזכה להנות מפשטות העולם.
תתעודד, מחר בבוקר העצים ישובו לצמוח ותוכל שוב לנשום לרווחה,
מחר הקירות שלך שוב יהיו ערומים מזכרונות,
והחיים ישובו להראות לך הגיונים.
תהנה מהנחת, ובזמן הזה אני כבר לא יהיה במיטתך,
ועל סדינך כבר לא יהיו ריחות היסמין של גופי.
הכרית שלך תהיה ריקה משיערותיי הארוכות,
והתחתונים שלי כבר לא יהיו זרוקות על רצפת החדר.
מחר כבר לא תרגיש את נגיעותיי על גופך,
כבר לא תרעד למגע ידיי על גבך.
מחר כבר לא אבחן את תווי פנייך,
ולידיך אניח לפרוט על מיתריי הגיטרה.
מחר זכרון פניי כבר יהיה מטושטש במחשבתך.
אל תדאג, מחר אני כבר לא אהיה פה,
כאילו לא הייתי כלל. |