ברק יעקובוביץ / רצתי הכי מהר |
2 אוטובוסים
את שם
במיטה חולה
בלי עזרה ואני
לא שם
רצתי הכי מהר
שרגליי יכלו
והמזל הרע
דאג שהרכבות יאחרו
כל כך רציתי
להספיק אלייך
אבל שוב פישלתי
להגיע לא הצלחתי
נכנס לרצף דיכאונות
גל עצום של מחשבות
עולה על הרכבת
חזרה הביתה היא מדייקת
ואת אומרת שאין כמוהו בארץ,
תמיד מסתכל אל כולם בגובה העיניים
אז איך שהמזל אליו לא מאיר פנים
ואז מן השמים נופלת אש אלוהים
מסתכל מבעד לחלון
הכל חשוך כמו אצלי
ואז פתאום כוכב קטנטון
עשה ניצוץ קטן לטובתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|