|
מכונת כתיבה מתקתקת קצובות
תיק תק תיק תק
ואז הפסקה
מבעד לחלון הארוך היא שכבה
נשימותיה קצובות
תיק תק תיק תק תיק
ואז דממה
העיניים עוד הספיקו להיפתח
מוארות בזכרונות ישנים
הברושים הגבוהים הרכינו ראש
ברושים ארצישראלים
וילד קטן עוד מחפש
צועד בדרך שלא תישכח
שואל בקול מתנגן
"איפה?"
מרים רות, 1910-2005 |
|
|
"תשכחי מפלאנט
הוליווד,
ילדונת" אמר
הזקן לפרה,
"העיר הזו תאכל
אותך חיה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.