ראה, אדם, כמה ימים נותרו לך על האדמה הזו,
ושכח את כל מה שאתה יודע על החיים עצמם!
הבט, אדם סביבך, נחש ופרש כל מי שמסביבותיך קיים וחי,
את כל מי שמת - שכח מייד והמשך הלאה בחייך!
כלו שעותיך המיותרות, ספדו לך פי כמה כל גולי בבל ואשור,
יותר מאשר ספדת לעצמך בבוא יומך, שהתאחר ולא מרצונך החופשי!
ואתה לא ידעת מאומה, לא ניחשת דבר,
גם לא ענית לעצמך על השאלות הנוקבות,
מה תעשה עם חייך, אדם? אל מי תלך בערוב יומך?
לאן אתה הולך ומנין אתה בא?
נפדו כבר כל שטרות החוב שלך לחברה,
נהרסו כליל ארמונותיך והתפוררו מצודותיך לאפר ולעפר הארץ.
שכלו בניך שטרם נולדו את בני-בניהם ונפלו לארץ כל מוסדות השם!
ניצבו לידך כללי האתיקה ואמות המוסר האישיות שלך
ולא יכולת עוד לשאת את החרפה.
כאיוב נרצחת בידי שטן מלח הארץ,
בידי בני אנוש ולא בידי רופא אליל,
בידיך שלך. |