זאת האחת, אני יודע שזאת היא.
אבל כמעט, ולא רואה בכלל אותי.
אבל אני, כמו נודם לשתיקתה.
אני אוהב, כל שרואה הוא רק אותה.
היא כמו חלום, שממען להתגשם.
והיא יפה, כך את קיסמה אני נושם.
מבין ידיי, היא לה חומקת בקלילות.
זאת האחת, ואין לדאוג לה בכסילות.
אך האחת, עוד אין לה דמות מבין עיניי,
ולאחת, עוד מייחלות כל תקוותיי.
כי כשתבוא, אני אוהב אז עד בלי די,
אחבוק חזק, את שותפת חלומותיי.
ולה אתן, את כל אשר רק תבקש,
אותה אוהב, גם עוד לפני שניפגש.
כי אני, נבראתי לה לאהובתי,
ולה שייך, כי היא שלי עד יום מותי.