העולם מלא באכזבות
אכזבות מתוקות ומחליאות, כמו עודף סוכר בדם
כמו סכרת שמשתלטת על כל האיברים, על כל הגוף
האכזבות האלה כל כך גדולות, שבקלות ניתן לבנות מהן מפעל
לשוקולד

המתוק הזה, עושה טעים בפה אך בהגזמה מחליא
מבחוץ מפתה ומקסים
ומפנים
מחלק את הגוף לשומנים, כמו אכזבות, זכרונות מחליאים

וזה כל כך מגעיל, כשמאכזבים אותך, פעם אחר פעם
מגעיל כמו לראות גוף שמן המראה, מקופל ומחליא
בעקבות הרעלת סוכר, בעקבות פרצופים נפולים
וזה מחליא ומגעיל, ואחרי שחושבים על זה שנית, גם כואב

כי כואב לראות את עצמך במראה, כשאתה לא מרוצה מגופך
כי כואב לראות את זה שאת אוהבת עם מישהי אחרת
כי זה כואב לחשוב על איך להוריד את המשקל הזה, העודף הזה,
המחליא
כי הרי כואב לחשוב על העבר ולהבין, שזה מעולם לא קרה, מעולם לא
נברא.

אבל אז מגיעה תחושה אחרת, תחושה של הקלה
תחושה נעימה שמתפשטת בגוף
למעלה למטה, מלמטה למעלה
תחושה נעימה שמתקדמת עם כל פעימת לב

ואז מגיעה תחושת הקלה, תחושת ריחוף
את כבר לא נמצאת בגוף שלך, את חופשיה
והעולם נראה יפה יותר מלמעלה
כחול כזה, לא מתוק, לא שמן,
סתם כזה, צלול.

[14.11.2005]