טבע

מעולם לא היתה לי
אם -
אני, מהרוח נולדתי ועם
הרוח שוטטתי
בעמק - פרחי נעמנים לי קלעתי
לזר.

בראו לי
אב חכם ופניו נזעמים
אך אני -
את עולו פרקתי ואל
היער נשאתי
רגליי, בסבך עם אייל
התהלכתי ועם
הלילית פרחתי אל
מול הלבנה.

אם, מעולם לא
היתה לי -
אל הצבי בשדה ארחתי ועל
רצפת העפר חוללתי
את מחול החגלה
באביב.

שירה

מתוכי עולם השירים -
מתוך הלבנה הכספית
מבינות להרים
           מפרחי העוזרר
           מטרפי הליבנה הירוקים
מהרוח סוערת בחוץ -
מן הלב השותק מבפנים.

מתוכי עולים השירים -
מעצבות עשבים בסתו
           מעבים קלים ברקיע
           מדשן אדמת עמקים
מפרגים בוערים באש -
בתוכי.

   
    משולשים

אביב פרגים כובש
בסערת חרדה מפני
עתיד הקיץ.

חוטמית נאווה בדגלה
הוורוד עמוק בולעת
את חרדותיי.

והחרצית זורחת
כשמש אדישה
למפגעי פתע.

זהב ירוק מפעפע בחורש
פורש סודותיי הכמוסים
לעין השמש.

שמש אדום גווע
מושך אנחת עצבת
של ערבית.

העמק - מטביע אותך
בדשן טובו
ויופיו.

ערפלים ערפלים -
לוכדים את לבך
בקסמם הריק.

ברושים שחורים זקופים
שומרים פתחי שמים
נוצרים חדרי לבי.

שלג לבן בתול
תמים, אטום -
בסנוור אכזרי.

לבנה חיוורת ביום
ובלילה מוות חיוור נשקף
לי שירה מבקיעה ממעמקים.

מוות שודד,
למה תהלך כגנב
פורץ קופות החיים?

ים רוגש בלבבי -
אין מנוח -
מוחה את הזיכרונות.
                   

                סיפור

הלכתי ביער
ראיתי דובה.
אמרה הדובה:
"אל תראי נערה -
היער ירוק
כחולים השמים
ולך נוצצים כוכבים בעיניים."

הלכתי ביער
ראיתי אייל.
קרב האייל
ליקק את פניי:
היער זהוב
ורודים השמים
באש השקיעה בוערות הקרניים.

הלכתי ביער
ראיתי אוח -
עיניו זוהרות
והוא נאנח:
"היער אפל
סגולים השמים
פורחים ינשופים באלם כנפיים."

הלכתי ביער
ראיתי תן.
הרים את קולו
בילל כיסופים:
היער דומם
בהירים השמים
צפה לבנה על גלי המים.

תהייה

והשירים אינם -
  נעלמו, פרחו להם
  להרים הרחוקים
  אל הים המסתתר בין המבנים
  אל חורשות האורנים המרחשות.
     שם הרוח סוערת,
     ומסעירה את הלב -
אבל כאן מתאבקים עצים מגודמים
בתוך מדרכה שבורה
וורדים מלאכותיים צצים וקמלים כפטריות
ובלילה נסתרים הכוכבים בין אורות הפנסים
והלבנה השוממה חולפת
על פני חלון סגור -
                           לעולם לא תציץ פנימה...

איני יודעת -
אני רוצה רק להבטיח לעצמי כי יום אחד
  יום אחד!
יחזרו יבואו
החיים שאבדו אי שם
בין רכב למרצפת
והברושים יצמחו לא פחות גבוהים
מאנטנות הטלוויזיה...