סיפור
הלכתי ביער
ראיתי דובה.
אמרה הדובה:
"אל תראי נערה -
היער ירוק
כחולים השמים
ולך נוצצים כוכבים בעיניים."
הלכתי ביער
ראיתי אייל.
קרב האייל
ליקק את פניי:
היער זהוב
ורודים השמים
באש השקיעה בוערות הקרניים.
הלכתי ביער
ראיתי אוח -
עיניו זוהרות
והוא נאנח:
"היער אפל
סגולים השמים
פורחים ינשופים באלם כנפיים."
הלכתי ביער
ראיתי תן.
הרים את קולו
בילל כיסופים:
היער דומם
בהירים השמים
צפה לבנה על גלי המים.
תהייה
והשירים אינם -
נעלמו, פרחו להם
להרים הרחוקים
אל הים המסתתר בין המבנים
אל חורשות האורנים המרחשות.
שם הרוח סוערת,
ומסעירה את הלב -
אבל כאן מתאבקים עצים מגודמים
בתוך מדרכה שבורה
וורדים מלאכותיים צצים וקמלים כפטריות
ובלילה נסתרים הכוכבים בין אורות הפנסים
והלבנה השוממה חולפת
על פני חלון סגור -
לעולם לא תציץ פנימה...
איני יודעת -
אני רוצה רק להבטיח לעצמי כי יום אחד
יום אחד!
יחזרו יבואו
החיים שאבדו אי שם
בין רכב למרצפת
והברושים יצמחו לא פחות גבוהים
מאנטנות הטלוויזיה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.