הם כולם אובססיביים נורא... כן... הבישול, סידור דקורטיבי של
בלה בלה בלה או כתיבה חרטא-אובייקטיבית או אופנה
פרימיטיבית-פרוגרסיבית ומוזיקה אלטרנטיבית וכל מיני שטויות
שאנשים בכלל לא צריכים אבל - להם הייתה איתם אובססיה! בגלל זה
הזמינו אותם לתכניות בוקר בערוץ 2. אחרת למה? מי רוצה לראות
פנסיונרית שמנה מדברת על שיפוץ תריס שבור בעזרת מפיות פרחוניות
(יש לה אוסף) ודבק פלסטי בשמונה בבוקר? זה האובססיה, זה מדליק
משהו, כמעט ארוטי, בכל אחד! אפילו השמן ביותר והמכוער ביותר.
אם אין לכם אובססיה באמת תתחילו לחשוב מה לא בסדר אצלכם הא?
לי למשל לא היתה וזה תמיד עצבן אותי נורא, ניסיתי באמת, ניסיתי
להיות אובססיבית - עם לקים למשל. והיו לי מיליון בקבוקים
במיליון צבעים של לקים. ואז תיקים. אבל זה לא בא מבפנים, זה
היה רק בכאילו ואפאחד בכלל לא קנה את זה גם אם הייתי צורחת
פתאום "שיט בא לי תיק" ומנסה להשמע ממש פסיכית כזאת שחייבת תיק
כי היא אובססיבית לתיקים, כן? וכולם היו צוחקים עליי נורא, קטע
משעשע שיש לי כל כך הרבה תיקים. קטע מוזר. אבל אף אחד לא אמר
"אובססיה".

יום אחד, אחרי שכבר הפסקתי לנסות וכשכבר בכלל לא היה לי אכפת
למי יש אובססיה ולמה לי אין, גילו אצלי תסמונת.
תסמונת זה פי אלף יותר גדול מאובססיה, זה אובססיה שיצאה משליטה
והפכה למחלה, כן? כשהאובססיה ניצבת מסביב למוח כמו מבצר ומונעת
ממידע שעלול להפריע להיכנס, או מונעת מהעיניים לראות מה אמיתי.
כשכל מה שחשוב זה שחס וחלילה לא תתנפץ האשליה שבנויה מאלפי
חלקיקי אובססיה. העולם שלך הוא העולם היחיד, ומה זה משנה שכולם
פתאום לובשים לבן ומחזיקים טפסים... הם רק מקנאים. אהההרר ואני
צורחת! מקנאים בי!!! כמו שאני קינאתחי בהם! באנשים האובססיביים
בערוץ 2 בשמונה בבוקר! לי - יש אובססיה! תישרפו מלהבת הקנאה
שמסמאת לכת ת'עיניים! תישרפו...!
תישרפו.

לבד כלאו אותי בפאטיו.
וידעתי שמתחילה מלחמה. הם ינסו לקחת לי את מה שהוא בעצם הכל
ואני אהיה חייבת לנתק את החיבור בין הפה שלהם לאזניים שלי, כי
אחרת הם עלולים לחטוף ממני ולגנוב, וגם לשקר. ולשבור.
אף אחד לא ייקח ממני את האובססיה שלי.  
זו האמת היחידה שאף אחד לא מסוגל להבין.
זו פיסת חוכמה נדירה ונשגבת שאסור לי לסכן.

מישהו פתח את הדלת, וכשהסתכלתי ראיתי שמודבק עליה מהצד החיצוני
פתק - "השתקפות".