האחד והיחיד / פעמוני החורף |
צילצול העננים הלך והתגבר.
שמיים אבלים לבשו אפור עד עורף
הלילה אין ירח ואין כוכב אחר.
בלהט החיכוך בין חלקיקי עונות -
שם נוצר כאב והוא עודנו חם.
משמה הם באים - זרמים של מנגינות
והמילים המותכות נמזגות לתוכם.
כשגג העיר הסתיר לי את חיוכי האור
הקמטים שבפנייך נעלמו אל תוך מוחי.
כשמחשבות פרחוניות התבוססו בקור
פעמוני החורף שוב הרעידו את רוחי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|