קרמן טירו / Postmortem |
בצעדים קטנים
(בין מוות לאהבה)
בסמלים שבריריים כל כך
שהשארת חרוטים בעורי.
כשהלכת
אחזתי בך כבקמע,
מנציחה בנקישת הצמצם
במאגיה שחורה של מראות, תשלילים...
שברתי אותך במנסרת הזכרונות
(בניחוח חריף-מתוק של
פרחים גוססים)
ובחדר החושך
יצקתי לך דיוקן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|