|
באת אלי
בצעדים קטנים
(בין מוות לאהבה)
בסמלים שבריריים כל כך
שהשארת חרוטים בעורי.
כשהלכת
אחזתי בך כבקמע,
מנציחה בנקישת הצמצם
במאגיה שחורה של מראות, תשלילים...
שברתי אותך במנסרת הזכרונות
(בניחוח חריף-מתוק של
פרחים גוססים)
ובחדר החושך
יצקתי לך דיוקן. |
|
|
אז אני
באינטרנט?? כולם
יכולים לקרוא את
מה שאני כותב?
אני יכול לומר
הכל ולפנות
להרבה אנשים, יש
לי את האפשרות
לגעת בלבבות של
רבבות אנשים
ולהשפיע ולשנות
ולומר את מה
שאני באמת
חושב?? טוב, אז
אסף הבן זונה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.