|
(בעקבות "סוף המאה העשרים"/אביבית רווח)
כבר תחילת המאה העשרים ואחת,
רק הזמן מצליח לנשום ולהתקדם במחנק התל אביבי הכבד
בלי אף רוח שתזיז את צמרות השקמים.
לו תל אביב לא היתה מקושטת בפירסינג אנושי
לקראת יום העצמאות של המיואשים,
לו לא היה צריך להזמין מקום מראש
על אחד השקמים בתחילת קינג-ג'ורג' של תל אביב,
לא הייתי מביטה בשמיים הריקים
וממשיכה לחכות למשהו שיקרה.
(בלי שלוש קאדברו גולד, או בקבוק אחר שמתרוקן
ואחד שיהיה לי יאנקו, יטוס, ואני אוכל לפחות לשיר).
07/08/01, לה-פאז-בוליביה |
|
|
לאחרונה הגיע לי
פקס שהבהיר שיש
איזשהו בלבול
ביני, זה שמאשר
את הסלוגנים,
לבין כותב חביב
שמבקר אותם.
קודם כל, אין
שום קשר, זה
כאילו שהייתם
משווים את
ידיעות לנחמן
אינגבר. אבל אם
כבר, אני הרבה
יותר שנון.
זה שמאשר את
הסלוגנים, אין
לו איגוד
מקצועי, אבל הוא
חושב שהוא שנון
בכל זאת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.