בלבי המכווץ מכאב
והראה לי ירח מפתה
כוכב ראשון שינץ
כעד לאהבה שעדיין בלבי
אך, ענן שהסתיר -
השאירני כנהר אפל.
כל נימי הנשמה כמהים
לגעת בנגוהות האהבה
וצליל מגוון,
של שכשוך מי מעיין,
מביא אליי לחש משק כנפיים
של מלאך היורד מסהר כסוף
ומביא לי את תכלת השמיים.
נמאס לאהבתי ממשחקי מרדף
אחרי תחליף או זנבה שלה,
ונשמתי - רק חפצה לחיות ברננה
מעצם יופי בריאתה
של אהבה מתוך "אין"
המרחפת היישר אל הלב
ואז, ישישו נימי נשמתי
מעבר למימד הברור.
12/11/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|