הַצַּעַר מְעַוֵּר עֵינַיִם
לוֹחֵשׁ לְחִישׁוֹת עַזּוֹת
הוֹלְכוֹת וּמִתְגַּבְּרוֹת
אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים
הוֹלְכִים בְּמִדְבָּרִיּוֹת שֶׁל כְּאֵב
בֵּין הַשִּׁירִים
עִש-ְבֵי הַבַּר
צוֹמְחִים לָהֶם בְּכָל מָקוֹם
פֵּרוֹת הַלַּעֲנָה.
הַצַּעַר מְעַוֵּר עֵינַיִם
מִתְבּוֹנְנוֹת
מְשַׁקְּרוֹת
קְנֵי-סוּף זָעִים לְכָל מַשָּׁב
בַּאֲגַם עָכוּר שַׁלְוָה
לִפְעָמִים הֵם גַּלִּים שֶׁעוֹבְרִים בַּקָּמָה
ש-ְדוֹת-חִטָּה שֶׁמְּנַסִּים לִמְצֹא תְּשׁוּבוֹת
וְהַתְּשׁוּבוֹת נִמְצָאוֹת בָּהֶם עַצְמָם
אַךְ הֵם יַמְשִׁיכוּ לְחַפְּש-ָן.

דן ספרי ©