חיים וינטראוב / הוא היה |
על-מנת להיזכר
בטעם שהיה לו
שהיה לה
בצבע.
הוא היה שחום עור
היא ממלמלת
וגבוה
בלחש
ורזה.
אלבום תמונות
וזקנה
ואני עם סימן שאלה
בחום
שמופרע על-ידי מאוורר חלוד.
זה סבא?
והיא מהנהנת
וחיוך ודמעה
על פניה השדופות,
שזוכרות שהוא ממנה נלקח.
ואני מתאמץ לראות משהו מוכר
באיש השחור ולבן
שמחייך מתחת לניילון השקוף
והיא
לרגע צעירה יותר, מאוהבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|