מגיד
הא לחמא עניא, די אכלנו בדוחק אתמול בצהריים, בקושי היה לי לתת
לילדים, גם את זה קיבלתי מהמרכז לסיוע לנזקקים. השנה זה, בשנה
הבאה כנראה שגם את המרכז יסגרו.
עבדים היינו לקבלן ברעננה, ואף אחד לא הצליח לחלץ אותנו משם,
והקבלן הכה אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לא סיימנו בזמן את
הקומה. וגם את תגרש אותנו משטרת ההגירה - עדיין חברינו ובנינו
ובני בנינו משועבדים למניאק. ואפילו כולנו חכמים, כולנו
נבונים, כולנו היינו בתאילנד סטודנטים מצטיינים שרק באו לטייל
בישראל - מצווה עלינו לספר מה באמת הולך פה. וכל המרבה לספר
בסבל העובדים הזרים, חוסך השפלה לאחרים.
מעשה ברבי אליעזר, ורבי מנחם-מנדל, ורבי דוד בן יצחק כדורי
ורבי ברוך בן הבבא סאלי ורבי יצחק בן עובדיה יוסף, שהיו
מסואבים, והיו מריצים דאחקות כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם
ואמרו להם: רבותינו! הגיע זמן גזילת כספים משאר האזרחים.
אמר רבי מנחם-מנדל: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי לעבוד
יום אחד כדי להתפרנס, שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ
מצרים, עת נתן לך ה' את כל ממון המצרים, תיקח אתה גם עתה את
ממונם של העובדים האמיתיים ותמשיך לטעון ש'תורתך אומנותך'.
וחכמים אומרים: ימי חייך - להתבטל ולקחת כסף מכולם. לילותיך -
לחלטר כרב/שוחט/מוהל ולהרוויח כסף שחור.
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: חכם, רשע, תם, וזה שאינו יודע
לשאול
חכם - מה הוא אומר? הוא לא אומר. הוא לומד בעתודה של צה"ל,
יוצא לשוק האזרחי ועושה את המכה. בגיל 30 הוא מסודר לכל
החיים.
רשע - מה הוא אומר? גם הוא לא אומר. הוא בוכה שאין לו עבודה,
ומכה את האישה. הדבר היחיד שממלא אותו נחת, זה הכסף שהבת
מביאה, אחרי שהיא מוכרת את עצמה כזונה (עיקר האטרקציה אצלה הוא
התחת).
תם - מה הוא אומר? מה זאת. ואמרת אליו, אם השחיתות תמשיך
לשלוט בארץ אין לנו עתיד.
ושאינו יודע לשאול אתה תהיה אליו בנאדם, ותגיד לו לא להצביע
למושחתים האלה שוב, ותסביר לו שהכסף הכי טוב בא מעבודת כפיים
מאומצת, ושצריך להתגייס. ככה אולי נצליח לשקם במשהו את הדור
הבא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.