|
שנה שלמה ללא מילים
שלא הבעתי כאב במשפטים
במנגינות שהולכות ונמסות על דף
שנה שלמה שרק שתקתי
בכיתי בלילה
בדמעות עגולות ומושלמות
כיאה לילדות טובות שרק שותקות
ומהנהנות
כשחיפשתי אותך לא מצאתי
בין השמיכות
רק העיניים המשיכו לטפטף ולטפטף
בלי סוף
שמרתי איתי את כל הסודות
גם אם תבוא
אין כבר מקום אצלי
הדמיונות שלי מטיילים
מעבירים בי צמרמורות
החלומות שלא הבעתי במילים
הם נשפכים, ונושכים
בדמעות עגולות ומושלמות
כיאה לילדות טובות
בלעתי את כל הבושה בלילות
את כל הצער והאבל
שהתאבלתי על מותי
שמרתי
לעצמי. |
|
|
סיפור זה כמו
הרבה סלוגנים
יחד.
שיר זה כמו
סלוגן עם
חרוזים.
קומיקס זה כמו
סלוגן בתוך בועה
עם ציור.
מוזיקה זה כמו
סלוגן עם
מנגינה.
מחזה זה כמו
סלוגן עם
עלילה.
[הסלוגניסטית
המכורה] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.