אולי ביום מן הימים ההיסטוריה תתחיל לזוז מהסוף שלה לכיוון
ההתחלה, במקום להרוס עמים ותרבויות היא תתחיל לבנות אולי משהו
חדש. כמו שהאנגלים החדשים החריבו את האינדיאנים ואת החצי
הצפוני של היבשת, בגילגול לאחור הם יבנו את התרבות וישקמו אותה
בחזרה.
במקום לאסור עלי לעשן ולשתות באותו מקום, אני לא רק אוכל לעשות
את זה אלא גם להזריק באותה מידה, כן הבריאות היא דבר חשוב ואני
אמור להתחשב בזולת אבל אני קצת אנוכי יותר ממה שאני אמור להיות
אז אני לא מתחשב.
אני רוצה לעשן ולהרוג את עצמי לאט רק שלצערי כל המשחק הזה
מתחיל להיות קצת יקר מדי לטעמי, אז המטיפים האלו לבריאות
מתחילים לתת בי סימנים של מצוקה ולערר את הבטחון ושלוות הנפש
שלי.

אני לא יודע למה אני כותב לך את זה ולמען האמת רק עכשיו החלטתי
מה זה הולך להיות, מכתב לאהובתי היחידה והמופלאה. רציתי שתדעי
שאין כמו בבית תאמיני לי את לא מעריכה את זה מספיק, למרות כל
המלחמות וכל החרא שצף אצלנו בכנסת עדיף בבית ולו מהסיבה הפשוטה
שאת שם.
אהובתי תדעי לך בבקשה שאני אוהב אותך מעבר לכל דמיון והרבה
מעבר לקשת בענן, אני מוכן להקריב 50 שנה מהחיים שלי, למרות שזה
בטח אומר שאני אמור להפסיק לנשום בכל רגע עכשיו, בשביל להיות
איתך עד הנשימה האחרונה שלי.
במידה ועכשיו היו מציעים לי לעבור לגור באי בודד אי שם על
הפלנטה סביר להניח שהייתי מסכים בתנאי אחד, את היית חייבת לבוא
איתי, ושלא תהיה לך אפשרות לעזוב לעולם. ככה אני בעצם מרמה את
הזמן והגורל ומבטיח לעצמי חיים מושלמים ללא מאמץ. ועכשיו לרגע
טיפה יותר רציני, אני חושב שאולי (הלוואי) ואת התחנה האחרונה
שלי, זאת אומרת שאם הכל ימשיך כמו עכשיו אחרי הצבא אני לא מקבל
לא בתור תשובה להצעת נישואין. את הירח דבש נוכל לבלות בתאילנד
או הודו, ניראה לי רעיון ממש מקורי ומגניב, למרות שלכל מקום
שאליו תקחי אותי יהיה בו מגניב באותה מידה. אז ככה מכיון שאני
מתחיל לאט לאט להירדם על המקלדת ואני עדיין לא מרגיש שמיציתי
את המכתב המוזר הזה אני אכתוב לך פסקה אחרונה ואנסה להביע בה
את אהבתי.

פישפשונות יקרה אני מנסה להביע את עצמי בכתב על גבי המחשב, לא
יודע איך אוכל להגיד לך שאני אוהב אותך בצורה שלא אמרתי עדיין.
אני מאוהב בך כל עצם בי מרגישה את זה, כל שערה שלי רועדת למשמע
שמך וקולך. החיוך שלך מעביר בי צמרמורות עונג, וכל נשיקה שלך
היא כמו מעדן גורמה.
העור שלך מדהים הוא מלכותי ואצילי, את נסיכה. הרעמה האדירה
ביופיה שמעטרת את ראשך היפה לא הייתה מביישת אריה גדול ואציל.
יש לך לב נדיב ורחב, את מתפשרת ורגועה את יקרה מפז אהובתי
האחת.
והכי חשוב את חכמה את יודעת מה להגיד ומתי, לפעמים יש בעיה עם
המתי (בדיחה, בקשר לקליטה האיטית),
אבל את מושלמת לא הייתי משנה בך דבר וחצי דבר. לסיכום דעי לך
שאני אוהב אותך המון והכי הרבה בעולם את לא עוזבת את מחשבותי
לעולם (חוץ משאני מחרבן, זה לא יראה לי במקום להכניס אותך לכל
העסק הזה), ואני רוצה להיות שלך ואיתך תמיד.



אוהב עד כמה שרק אפשר לדמיין. שלך, אילי.