עדי מליק / נדודים |
אני נודדת במחשבותיי אל רעיי
אשר דבר אינם יודעים עליי.
שערי נופל על פניי, מסתיר את עיניי,
תחושותי, מכאוביי.
הם שמחים מאושרים
מי הם אותם הרעים אשר
את דבר מכאובי שוכחים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|