|
היית בודד בין ים ילדים
כולם מביטים אל הירח
אתה היחיד שלא ראה גם כוכבים
אחרי שגדלת נשארת לבד
תמיד כולם רבים ואתה רק אחד
עדיין מחפש את הניצוץ
עברו השנים ונשארת ילד
בלי חבר או הורה או כוכב
רק רצית שמישהו יאהב
מכרת את גופך בסמטה ברחוב
את נשמתך כבר לא זיהית
ועדיין רק אהבה רצית
היו לך חיים קשים בעולם
עכשיו נשארת רק פרח וסלע
ואין אפילו מי שיזכור
לנתי, שלא הכרתי... והלוואי שיכולתי לשנות |
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר ושום-דבר
לא קרה?
אחד, שניים,
שלושה, ארבעה,
חמישה.
מה קרה?
ספרתי אריות ולא
כבשים.
אחד עייף
ומטופש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.