יושבים סביב שולחנות דביקים
סיגרים על צלחת וים של בקבוקים
ברקע יש זמר מוזר דופק בראש
בדציבלים מסוכנים אני מתחיל לחשוש
מלצריות מסתובבות שער אסוף
מנסות לעבור בין בליינים חרמנים שיער כסוף
"כפיים!", צורחים הרמקולים סביב ברוב יאוש
והקהל יושב על מקומו דבוק אל הכסא נחוש
שירים עם מנגינה דוחה ומעצבנת
והמילים בלילה של פואטיקה של מובנת
ככה זה בפאב חשוך הומה במעשנים כבדים
ועוד יותר נשים צבועות עם עקבים מתנדנדים
הכל פה מתערבב, חלום ומציאות בתוך עשן
כולם כאן מחפשים ושואלים מדוע ולאן
ורק בסוף הלילה באמצע החיבור בין היממות
נשארים השקט, השולחנות והכוסות המיותמות
עד לפעם הבאה בסוף שבוע
זה תמיד חוזר, זה תמיד קבוע. |
