"עוד לא אבדה תקוותנו"
כך שרו בקול אבותינו
התקווה מזמן הלכה לי לאיבוד.
בפינה אפלה מצאתי את האוצר
נזכר מחדש בעיקר בקיץ שקר
איך מצאתי אותך שוכבת
בפינה של חושך עונדת
שרשרת לב קטנה.
בתקווה זועקת כמו אש
ועיניים בוהקות שמחה
גילית לי רגש שיש
שישן עמוק בתת מודע.
בזמני יושב על הענן ונזכר
באותו יום קיץ קר
שחיממת את רגשותיי
והסרת את הסינר מעליי. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.