חלל החדר גורם לי לחשוב,
על רגעים בעבר לרע ולטוב.
עמוד האש וענן עשן,
שוב העלו בי זיכרון ישן.

חלל החדר הושיט לי יד,
עם עצים גבוהים ותפוח בצד.
נותן בו רוח ושמע שמועה,
הוא שב לארצו ונפל בחרבה.

החזק נופל החלש שורד
התהפכו היוצרות.
לא חשוב מאיזו זווית, הכל עטוף חומות.
לאחד אין לחם, לשני יש סרטן
מה הפלא שאנו תקועים כאן?

על מרפסת גדולה נאמו דרכה,
אנשים גדולים אנשי סגולה.
מבטיחים הבטחות, אך הכל לשווא
ואנשים תמימיןם הולכים אחריו.

אנשים חלשים, אנשים קטנים,
בצורה עיוורת להם מקשיבים.
חלל החדר ריק מאדם,
מלא תחושות ורגש מופנם.