כאב מילא אותי היום
כי לא יכולתי להיות איתך.
כאב קרע את ליבי ולא יכולתי לו
כי ביקשת אותי להיות לצידך ואני כל כך רחוק ממך.

המרחק הוא החרב הקורעת את ליבי,
הוא המונע ממני להיות קרוב אליך.
כי גם שאנחנו קרובים אנחנו כל כך רחוקים,
למרחק אין גשר.

ואולי אותה חרב הקורעת,
היא גם החרב הבונה.
היא בונה כי היא מכריחה,
מכריחה להילחם על הקשר ועל האהבה.

אותה חרב המונחת מעל לראשי,
מזכירה בכל יום עד כמה אני אוהב אותך
עד כמה מבקש אני להיות לצידך.
עד כמה הדברים הם עדינים אך בכל זאת חזקים.

אני מביט בה עכשיו ומרגיש אותך,
אני מביט בחרב הסגורה בנדן ומרגיש את ליבך.
אני מביט ביופייה ומרגיש את יופייך שלך.
אני מרגיש את הכאב ויודע את האהבה.