|
אף פעם לא הרגשתי כמו שאני מרגישה איתך
אני אוהבת אותך , את כל כולך.
את תנוך אוזנך
את אפך
את הצלקת הקטנה שמעל פיך
את גופך החלק
את ביטנך השטוחה
את הקעקוע היפה שעל זרועך
את הישבן הקטן והמוצק
את איבר מינך המזדקר כאות פקודה
את רגלייך הארוכות
את רוך גופך
את המגע הנעים של ידייך
את שפתייך , לשונך , פיך הנפגשים עם פי
את חיוכך המקסים השובה אותי כל פעם מחדש
את צחוקך המתגלגל
את הסוטול שאתה שורה בו
את הרוגז שלך בבוקר
את קולך
את אופן אכילתך , הליכתך
את חייך
ובזכות כל אלה אוהבת אני את חיי
תודה על שגרמת לי להרגיש
תודה על כל הנפלא והטוב
תודה על האושר שנפל בחלקי
תודה לך אהובי על שאתה יקירי
אוהבת אותך את כל כולך
נכתב בתאריך: 1995 |
|
|
"אינגה, תגידי
לי...", פניתי
למורה למחשבים
ודרשתי - "למה
מלמדים אותנו
פסקאל ולא סי
פלוס-פלוס?"
"אנשים שיודעים
סי, מוצאים
עבודה אמיתית
ולא מסתפקים
בהוראה..."
"ואת, יודעת
סי?", ללא טיפת
טאקט מיותרת
"אני בכלל
דוקטור
לפיסיקה!", משנה
נושא בזעם.
ילד סובל בכיתת
מחשבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.