בבית הקפה הפנתי של "לה-דפנס"
כסאות ריקים של קש ומפות משבצות בירק.
"אולי נסע מחר למרסי?" שאלת
אמרתי "מאחר ועוד רגע יבואו לטאטא"
ואתה נראית קצת מסבך אתי.
ואני עוד שוקעת לאט לאט בתוך אשפת החלל
שמשמרת את אלפי הכוונות אמתיות
שלא נמצא להן תרגום מסכם
ואפילו הידיים הנעות בהגזמה
כבר לא מצליחות
לעזר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|